נראה לי שרוב האנשים, כאשר יתבקשו לתאר מה זה חופש עבורם, ובמיוחד בהתייחס לחופש הגדול, ובמיוחד במיוחד בישראל – יציירו תמונת ים, חול, שמש… המהדרים יוסיפו מטקות או ארטיקרח ואולי מפרש לבן באופק.
(מעניין אם מישהו עשה איזה מחקר אקדמי בעניין. מהמחקר הקטן והלא ממצה של סביבתי הפרטית – זה אכן כך.)
אז בואו נדבר על הים ועל החול, על השמש ועל המצלמה, על פונקטום ועל סטראטום ועל החופש הגדול.
עבור מי שגילו מתחת ל-18 הגדרת המשמעות של "החופש הגדול" היא בראש וראשונה דרך מה שאין בו – אין בית ספר, אין מורים, אין לימודים, אין שיעורי בית.
אז מה כן?
זה תלוי גיל, כמובן… עד גיל מסויים ההורים מוצאים מסגרת אחרת עבור הילדים, מגיל כלשהו ואילך – הילדים מוצאים לעצמם עיסוקים כאלה ואחרים… (אגב נושא המסגרת, בתוך מסגרת, מחוץ למסגרת, פריצת גבולות וכד' – זה תחום מרתק שראוי להתייחסות מעמיקה כשלעצמו)
בכל גיל, תמצית החופש הישראלי היא הים.
למה, ואיך זה קשור לעניינינו?
אם נתייחס לסימבולים- ים, חוף, שמש, אופק, סירה… – נראה אז איך זה קשור לצילום, ולפוטותרפיה?